בלפוריה   

המגיעים מהמרכז ייסעו בכביש החוף עד מחלף קיסריה,במחלף יש לפנות מזרחה לכביש מס´ 65 ולהמשיך עם הכביש לכיוון עפולה.השמורה נמצאת כחצי ק"מ מערבית לכביש עפולה - צומת עדשים 2.5 ק"מ דרומית לצומת עדשים. דרך גישה יוצאת מהנתיב המערבי של הכביש, 3 ק"מ דרומית לצומת עדשים, עוברת במקביל לכביש ופונה בגבול חורשת איקליפטוסים עד גבול השמורה.

רקע כללי
ביצת בלפוריה בעמק יזרעאל מוכרת כבר משנת 1922,עם הקמת המושבה בלפוריה על ידי ארגון ציוני – אמריקאי בשם "קהיליית ציון",לצורך הקמת הישוב ניקזו את הביצה הגדולה, והטמינו בקרקע צינורות ברזל שבאמצעותם העבירו את המים לנחל עדשים הסמוך.כל הניסיונות לייבש לחלוטין את הביצה העלו חרס ולב הביצה סירב להתייבש והיא נותרה כפי שהיא עד ימינו אנו.ממקורות קדומים יודעים כי בלב ביצה בלפוריה שכן תל קדום המוכר בשם "תל יפאר" אשר היה מיושב ככל הנראה בתקופה הכלקוליתית,התיישבות אשר נמשכה עד לתקופה הרומית הקדומה.בפאתי הביצה נמצאה באר שדופנותיה נבנו בתקופה הרומית ובאר זו הייתה בשימוש עד מלחמת העולם הראשונה וכיום יש מעליה שבשבת.הצבא הגרמני שאב ממנה מים לתחנת הרכבת בעפולה,ובמים האלה מילאו את הדוודים של קטרי הקיטור של הצבא העותומאני.בראשית ימי בלפוריה סיפקה "הבאר הגרמנית" מים ליישוב,אולם ספיקת הבאר הייתה אומנם נמוכה ועמדה על כמות 60 - 80 מ"ק מים בשעה. המים בקושי סיפקו את צריכת התושבים ועל השקיה אי אפשר היה לחלום,כך שאנשי המושב גידלו גידולי בעל בלבד,רק בשנת 1934 זכתה בלפוריה לבאר שסיפקה מים מעומק של 80 מטרים וקידוח הזה העניק תנופה ליישוב.שארית הביצה של בלפוריה זכתה להכרה רשמית בשנת 1979,עת הוכרז שטח בן כ- 45 דונם לשמורת טבע.רשות הטבע והגנים הקיפה את השמורה בגדר וניסתה לעמוד במשימה בלתי אפשרית שהיא שמירה על מגוון צמחים ובעלי חיים בשמורה כה קטנה,מוקפת כולה בשדות חקלאיים,ועד מהרה התברר שצמח הקנה משתלט על השמורה וכדי להתגבר על כך הביאו לכאן לשמורה ג´מוסים משמורת החולה.השנים השחונות גרמו להתייבשות הביצה וסיכנו את קיומם של מיני הצמחים הנדירים שהיו בה,רשות הטבע והגנים,יחד עם קרן קימת לישראל,החליטו לשקם את המקום.גוף המים נחפר ונוצרו בו 3 מדרגות,מרכז הבריכה מגיע לעומק של 3 מטרים,ומסביב לו יש גוף מים בעומק של 1.5 מטר ובהיקף בריכה רדודה. בצורה זו נוצרו בתי גידול שונים ומגוונים למינים שונים של צמחים ובעלי חיים. צינור חובר בין הבאר הגרמנית לבין הבריכה, ונוצרו לג´מוסים שתי בריכות, האחת לשכשוך והשנייה ליד הבאר. כדי להשתלט על הצמחייה במקומות חסומים בפני הג´מוסים הובאו למקום חמורים.
אנדרטת יזכור לאנשי בלפוריה
מעל בריכת הג´מוסים הקימו אנשי בלפוריה אנדרטת יזכור לנופליה,זהו גוש סלע ענק,שבו דמויות סמליות של אדם חורש ומחרשה שפרד מושך אותה,של אישה לבושה שמלה ושל גבר צעיר בתנועה המזכירה פיזור זרעים.בצד אחר של הסלע חקוק פסוק משירת דבורה,המנציח את התבוסה שהנחיל ברק בן אבינועם לצבאו של סיסרא, שמרכבותיו שקעו בעמק יזרעאל: "אז ירד שריד לאדירים עם..." (שופטים ה´ 13). כאן הם עורכים מדי שנה את טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל.
חורשת האיקליפטוס
מעט צפון לשמורה ישנה חורשת איקליפטוס מרשימה. החורשה ניטעה עם ייסוד בלפוריה,כשעוד האמינו שאיקליפטוסים מייבשים ביצות.בחורשה בעונת החורף פורחים משטחים מדהימים של כלניות,שמצטרפים לפריחה היפיפייה של תורמוס ההרים ועיריוני צהוב, שעולים בתל. בחורשה פורחים עוד כמה צמחים נדירים, ביניהם שלהבית הגלגל, טופח סיוס וארבע כנפות צהובות.בשמורה מקננים גם ציפורים נדירות, כמו הטבלן הגמדי. בחורף יש גם שקנאים, חופמים, ביצניות ואפילו פרנקולין.

כל שעות היממה וכל ימות השנה

אין שירותיים במקום