| |
על הצדיק
הנביא חבקוק ותקופתו
הנביא חבקוק חי ופעל בתקופת גלות יכניה, שהוגלה 11 שנה לפני חורבן בית ראשון, ע"י נבוכדנאצר מלך בבל. הוא המשיך את פעלו של נחום הנביא, ממנו קיבל את המסורה בשנת 3254 לבריאת העולם, בשמשו חוליה בשרשרת הקבלה, הנמשכת ממשה רבנו.
עיקר נבואתו של חבקוק מכוונת כלפי בבל, פרס ומדי שנועדו להיות ממלכות עולמיות.
לחבקוק הנביא הייתה נחלה בארץ – ישראל והוא נשר שם, גם אחרי גלות יכניה. פעם אחת, שעה שהפועלים חזרו מעבודתם בשדה עת ערב, היה דבר ה´ אל חבקוק הנביא לקחת ארוחה וללכת אל דניאל איש חמודות, אשר הושלך לגוב האריות על ידי מלך בבל.
עודו תמה ומתמה כיצד ייקח ארוחה אל דניאל הנמצא מאות פרסות ממנו והלאה, והנה מלאך ה´ אחז בציצית ראשו של הנביא ובין רגע היה ליד דניאל בגוב האריות.
מדוע הושלך דניאל לגוב האריות ?
מי שהביט בגוב האריות שעה שדניאל וחבקוק ישבו בו ואכלו את סעודתם בשלווה, לא היה מאמין למראה עיניו. האריות הרעבים, הסתובבו סביב שני הנביאים כחתולי – בית ולא נגעו בהם לרעה כלל. השניים הודו לה´ על הנסים הגלויים שעשה להם ואילו דניאל סיפר לחבקוק את השתלשלות העניינים שהביאה להשלכתו לגוב האריות.
"כאשר דריוש מלך מדי מינה אותי כיועץ מלכותי – כמו שהייתי גם בימי מלכי בבל" – סיפר דניאל – "עורר הדבר קנאה עזה בקרב אנשי החצר. הם כעסו במיוחד על כך שהמלך התייחס בכבוד גדול לאמונתי. הם התחילו איפוא, לחפש עלילות דברים ולנסות להמיט עלי רעה בכל מיני דרכים בלתי כשרות.
ומאחר ולא יכלו למצוא כל עילה להאשימני במרידה במלכות, או דברים אחרים מעין זה", - המשיך דניאל את סיפורו – "הם נפלו על המצאה אחרת. הם שכנעו את המלך שיעביר חוק בארץ, הממנה את המלך כסמכות עליונה ביותר אשר במשך חודש ימים אסור למי שהוא לבקש איזו טובה או להתפלל תפילה כלשהי בלתי אל המלך לבדו.
כמובן שאני לא שתי את לבי לגזירה הטיפשית הזו והמשכתי להתפלל כדרכי, שלוש פעמים ביום, שחרית, מנחה ומעריב. שונאי ארבו לי ותפסו אותי ב"מרידה במלכות". אנשי החצר שונאי – נפשי תבעו עתה מהמלך לבצע את גזר הדין שנקבע מראש : היינו להשליך אותי לגוב האריות, להיות טרף לחיות הרעבות. המלך ניסה לשכנע את יועציו שלא כדאי לבצע רצח כה אכזרי כלפי אדם חף מפשע, אולם הדבר לא עלה בידו. הוא בעצמו סיפר לי על כך והצטדק שלא הייתה לו ברירה אחרת.
כך הורידו אותי כאן, לגוב האריות הרעבים. אחר כך סגרו את הפתח וחתמוהו בחותמת המלכותית. שעה שהורידו אותי לכאן, התפללתי אל השם יתברך שיציל אותי מהאריות ויראה בכך לגויים מי הוא אדון העולם. ואכן שמע ה´ את תפילתי ומיד ראיתי את הנס הגדול שהתחולל למעני : במקום להתנפל עלי ולקרעני לגזרים, נכנעו האריות ושכבו לרגלי ככלבים נאמנים המחכים לפקודת בעליהם".
חבקוק נפרד לשלום מדניאל והמלאך לקח אותו בחזרה לנחלתו שבא"י, באותה דרך בה הביאו לגוב האריות.
רק מאוחר יותר נודע לחבקוק, כמו לכל העולם, על קידוש השם הגדול שארע ע"י מעשה הצלתו של דניאל, כאשר פתחו את הכיסוי ונתברר כי לא אונה לא כל רע, לקחו את אותם היועצים שהלשינו עליו והשליכו אותם לגוב האריות, וכמובן שכלפיהם לא היו האריות אדיבים כל כך, אלא קרעו אותם לגזרי – גזרים ללא כל שהות.
דניאל תפס שוב את משרתו הרמה כיועץ המלך ועשה הרבה טובות לאחיו היהודים. במיוחד השתדל דניאל להקל על מצבם של תלמידי – חכמים שהיה קשה בימים ההם.
נבואותיו של חבקוק הנביא נרשמו בספר חבקוק, שהוא השמיני בתרי עשר הנביאים.
|
|