האנדרטה לזכרו של אלכסנדר זייד   צילום: אבינועם נסים - מדריך טיולים

מפת האזור הנה מפת סימון שבילים מס´ 3 – הגליל התחתון ורמות מנשה.ניסע בכביש החוף (כביש מס´ 2) עד מחלף זיכרון – יעקב ונפנה מזרחה בכביש מס´ 70 עד צומת התשבי ונפנה לכביש מס´ 722 המחבר בין צומת התשבי לצומת השומרים.מעט לפני צומת השומרים נפנה שמאלה לגן לאומי בית שערים,נחצה את מושב בית שערים עד למרומי גבעות שיח´ אבריק אשר בראשה מוצבת האנדרטה של אלכסנר זייד רוכב על סוסתו.את הרכב ניתן להחנות למרגלות הגבעה,בפאתי מושב בית שערים ולעלות לגבעה רגלית (לא ניתן להגיע לאנדרטה עם רכב).

אל מול בתיי רמת ישיש ממרומי הגבעה המוכרת בשם שיח´ אבריק צופה על עמק יזרעאל האנדרטה לזכרו של שומר העמק האגדי אלכסנדר זייד,ממייסדיי ארגון בר גיורא וארגון השומר,שומר יערות מטעם קרן קימת לישראל בעמק יזרעאל,אדמות שיח´ אבריק וסביבותיה.האיש,שדהר בשדות העמק רכוב על גבי סוסתו הנאמנה,הוא למעשה תמצית סיפור ההתיישבות בעמק ועל כך כתב המשורר אלכסנדר פן את השיר "על גבעות שיך אבריק": "אדמה, אדמתי,רחומה עד מותי,רוח רב חרבוניך הרתיח,ארשתיך לי בדם שאדם ונדם,על גבעות שיך אבריק וחרתיה....!". אלכסנדר זייד עלה מסיביר הרחוקה בשנת 1904,כמו רבים מחבריו לעלייה השנייה עבר את המסלול הנהוג באותם הימים ועבד כפועל פשוט במושבות.הוא היה שותף פעיל בהקמת תל חי וכפר גלעדי, וממקימי ארגון השמירה העברי הראשון "בר גיורא", ולאחר מכן ממייסדי ארגון "השומר".בשנת 1926 השתקע בגבעות שיך אבריק ובנה כאן את ביתו עם ציפורה אשתו.הוא הצטרף לקבוצת הרועים שישבה במקום וקיבל מקרן קימת לישראל מינוי של שומר היערות בסביבה לאחר שזו קנתה את אדמות האזור.הוא שמר על אדמות חירבג´, חרתייה, שיך אבריק וקוסקוס,כל הגבעות והעמקים שעליהם צמחו ועלו במשך הזמן היישובים: שדה יעקב, שער העמקים, אלרואי, קריית חרושת, קריית עמל, אלונים ועוד.מותו בא במפתיע. אלכסנדר זייד נרצח ב- 10 ביולי 1938 (ימי המרד הערבי הגדול) כאשר היה בדרכו לפגישה עם חברי אלונים, ממארב שטמן לו קאסם טאבאש, רוצח שכיר שהיה בן השבט הבדואי טאבאש והרג יהודים תמורת כסף.לימים חברי "ההגנה" נקמו את נקמת הרצח,הם זיהו את הרוצח והוציאוהו להורג. בזירת הרצח ישנה אנדרטה. האנדרטה נמצאת ברחוב השומרים בקריית טבעון. ממול לאנדרטה בית הקברות של אגודת השומרים ובו קברו של אלכסנדר זייד ו"אנשי בראשית".
בסמוך לפסל נמצא קבר שיח´ אבריק´ המקודש למוסלמים,עברי העמק מספרים שהקרקע הייתה שייכת לאפנדי עשיר ורע לב שהעסיק אריסים ערבים בעיבודה.אחד העובדים היה דרוויש אדוק אשר נהג להתפלל חמש פעמים ביום ולפני התפילה היה מתרחץ במים מתוך כד שעמד לידו. באחד הימים הגיע האפנדי רכוב על סוסו, לבדוק כיצד מתבצעת העבודה בשדותיו. הוא ראה את הדרוויש מתפלל באריכות, צעק עליו שהוא עצלן ומבזבז את זמן העבודה. משהמשיך הדרוויש בתפילתו ולא ענה לו- ירד האפנדי מסוסו, הצליף בו בשוט שבידו ובעט בכד המים, אבריק בערבית. למרבה הפלא, רגלו של האפנדי קפאה והוא לא יכול היה להחזירה. המים שנשפכו מהכד חשפו מעין נסתר וזה מקור השם שיך אבריק.לאחר הביקור באנדרטה של אלכסנדר זייד נצא חזרה אל הכביש הראשי (כביש 75) לכיוון קיבוץ אלונים ובסמוך אליו נמצא אתר נוסף והוא בית הקברות של "אגודת השומרים".זהו בית קברות קטן הנחבא בין עצי אורן וגושי סלע קרטוני המאפיינים את האזור וסביבם המצבות הישנות של חברי ארגון השומר.בבית קברות זה קבור בועז פרסוב,אחד מרועי הצאן האגדתיים שישבו בגבעות שיח´ אבריק ומעל למצבתו בולט ה"אוהל".במרכז בית הקברות קבורים בני הזוג זייד, ולא רחוק מהם קבור גם בכור בנם של בני הזוג זייד ולפני כשנה נטמן בסמוך אליהם גם בנם הצעיר יותר יפתח שהלך לעולמו בשיבה טובה.בבית הקברות טמון גם חתן פרס ישראל לספרות ילדים, אליעזר שמאלי כתב את הספר "אנשי בראשית",המתאר את ימי ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ ישראל דרך סיפורו של השומר חרמוני- בן דמותו של אלכסנדר זייד.